בעל שליטה בחברת מעטים

מה בדיוק אומר החוק

סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ״ה-1995 קובע: הוראות פרקים ז׳ וח׳ לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. פרק ח׳ הוא הפרק שמכוחו משולמת הגמלה לעובדי מעסיק בפירוק - כלומר בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד.

שימו לב לניסוח: ההחרגה חלה על מי שהוא גם בעל שליטה וגם בחברת מעטים. שני התנאים במצטבר. חסר אחד מהם - ההחרגה לא חלה.

מיהו ״בעל שליטה״

חוק הביטוח הלאומי מפנה להגדרה שבסעיף 32 לפקודת מס הכנסה. בעל שליטה הוא מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם קרובו, באחד מאלה לפחות: 10% מהון המניות; 10% מכוח ההצבעה; זכות להחזיק ב-10% מהון המניות; זכות לרכוש מניות; או זכות לקבל 10% מרווחי החברה.

המשמעות המעשית: מי שמחזיק 5% אינו בעל שליטה. מי שהחזיק בעבר ומכר לפני מועד הצו - שאלה שיש לבחון לגופה. ואחזקה יחד עם קרוב מצטברת, כך שאחוז נמוך לכשעצמו אינו בהכרח מספיק.

מהי ״חברת מעטים״

גם כאן ההפניה היא לפקודת מס הכנסה, סעיף 76(ב): חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר. סעיף 76(ד) מוסיף כלל קריטי - כשבודקים אם החברה בשליטת חמישה בני אדם, אדם וקרובו נחשבים לאדם אחד. ״קרוב״ לעניין זה: בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה.

בית המשפט העליון עמד על אופן הבדיקה בבג״ץ 61/81 מכתש נ׳ פקיד שומה למפעלים גדולים: יש לזהות יחיד אחד שכלפיו נבדקות דרגות הקרבה של יתר החברים, וכל מי שנכנס לאחת מדרגות הקרבה נספר יחד איתו.

למה המחוקק החריג אותם

ההיגיון שבבסיס ההחרגה הוא שבעל שליטה בחברה קטנה אינו ״עובד״ במובן הרגיל אלא מי שיש לו השפעה על ההחלטות שהובילו לקריסה - ולכן אינו אמור להיות מבוטח מפני התוצאה שלה. זהו שיקול כללי, והוא לא תמיד תואם את המציאות בשטח, אבל הוא זה שמנחה את הפרשנות.

מה עושים בפועל

אל תניחו. בדקו את מרשם בעלי המניות במועד הצו, בדקו מי עוד מחזיק ומה הקרבה המשפחתית ביניהם, ובדקו מה היה מבנה ההחזקות בשנים שקדמו לצו.

ראינו לא מעט מקרים שבהם עובד שהחזיק אחוזים בודדים במסגרת תוכנית אופציות ויתר על התביעה מראש, בלי שאיש בדק אם הוא בכלל עונה להגדרה. זו בדיקה של דקות, והיא ההבדל בין אפס לבין תביעה מלאה.